<h1>ראב"ן שו"ת סימן נ"ח</h1>
<h2>דף סא.</h2>
בבכורות [מ"ז.] איתמר היו לו (ב') בנים בגיותו וכו' ופליגי ר' יוחנן וריש לקיש בין לענין בכור לנחלה בין לעניין פרייה ורבייה, ובתרוייהו אמר ריש לקיש גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ור' יוחנן לית ליה. והקשה לי חתני ר' שמואל איפשר דר' יוחנן לית ליה גר שנתגייר וכו'. ותו כי היכי דמקשה לר' יוחנן ממתניתין דמי שלא היו לו בנים ונשא וכו' דגיורת שילדה מגר שהיו לו בנים בגיותו דיש לו בכור לנחלה, הכי נמי הוה מצי לאקשויי לריש לקיש מדקתני ואינו בכור לכהן ואי גר שנתגייר כקטן שנולד אמאי אינו בכור לכהן. ונראה לי דר' יוחנן אית ליה גר שנתגייר וכו' כדריש לקיש, ולא אמר ר' יוחנן דלאו כקטן [שנולד] דמי אלא לעניין נחלה ופרייה ורבייה דפליגי בהו, אבל לכל שאר מילי הוי כקטן שנולד, ותרוייהו ס"ל כתנא קמא דר' יוסי הגלילי דאמר גיורת שילדה בכור לנחלה ואינו בכור לכהן ור' יוחנן דייק טעמא וריש לקיש דייק טעמא מבכור לנחלה, מיהו ר' יוחנן מפרש לה הכי מי שלא היו לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה או שפחה שילדה ואח"כ נשתחררה או נכרית שילדה ואח"כ נתגיירה ומשבאת לישראל אז ילדה בכור לנחלה הוא דראשית אונו דישראל הוא, אבל אם ילדה מגר שהיו לו בנים בגיותו אינו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן דפטר רחם בישראל הוא כתיב דפתיחת רחם כשהוא בישראל בדת ישראל הוי בכור לכהן אבל אם פתחה רחם בגיותה הבא אחריו בישראל אינו בכור לכהן דתרתי בעינן פטר רחם ובישראל, ויליף ר' יוחנן גר מגיורת דכי היכי דבגיורת פטר רחם דגיותה הוי פטר רחם ולא אמרינן בה כקטן שנולד להיות ולד של גיורת פטר רחם, הכי נמי בגר דבנים שהיו לו בגיותו הוו בנים לענין ראשית אונו לפרייה ורבייה ולא אמרינן ביה כקטן שנולד הוי דגלי רחמנא בדידה והוא הדין לבדידיה. וריש לקיש מוקי למתניתין בגר שהיו לו בנים בגיותו ונשא גיורת זו שילדה בגיותה ומשנתגיירה ילדה מן הגר וקתני דהוי בכור לנחלה, ולא יליף תנא דמתניתין בכור לנחלה מבכור לכהן דאע"ג דבבכור לכהן גלי ביה קרא דפטר רחם דגיות הוי פטר רחם ולא אמרינן כקטן שנולד דמי, גבי בכור לנחלה לא אמרינן הכי אלא אמרינן ביה דכקטן שנולד דמי והוי בכור לנחלה והוא הדין לפרייה ורבייה דהיכא דגלי גלי והיכא דלא גלי לא גלי, הילכך [גבי] בכור לנחלה ופרייה ורבייה אמרינן כקטן שנולד דמי, ולהכי לא הקשה לריש לקיש מואינו בכור לכהן, דאפילו ריש לקיש סבירא ליה דלגבי בכור לכהן לא אמרינן גר שנתגייר וכו' דמעטיה קרא כדפרישית, אבל מבכור לנחלה אקשי לר"י דקס"ד דמגר שהיו לו בנים ילדה ליה, ותריץ ר' יוחנן דמישראל שלא היו לו בנים ילדה לו. והא דאמרינן [יבמות ס"א.] הגיורת אסורה לכהן ולא אמרינן גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, היינו משום דמיעטה קרא דכתיב אשה זונה לא יקחו ואמרינן [שם] אין זונה אלא גיורת ומשוחררת, אי נמי בגיורת לית להו לכולי עלמא כקטן שנולד דמי דמיעטה רחמנא מפטר רחם בישראל כדפרישית.
